רבים מתושבי ישראל המתגוררים בערים הגדולות, חולמים לעבור למושב. איכות החיים, הבית הגדול והמרווח, המרחבים הירוקים והשקט, מככבים בחלומם של רבים שמאסו בחיים העירוניים, ובדירה הצפופה בת שלושת החדרים. הדרך להגשמת החלום אינה קלה, ושונה בתכלית מרכישת דירה רגילה בעיר, ובמאמר הבא נפרט את המידע השימושי על קניית משק במושב.
מה ההבדל בין רכישת משק לרכישת דירה?
בניגוד למכירת דירה רגילה, אשר נרשמת ברוב המקרים בטאבו, המצב של מכירת משק חקלאי שונה. זכויות המשקים שייכות למדינה ומועברות לסוכנות היהודית באמצעות מנהל מקרקעי ישראל. הסוכנות מעניקה רשות למושב להשתמש בקרקע, והמושב מעניק זכויות אלו לבעל המשק.
למעשה, רוכש המשק נקרא 'בר רשות', דהיינו: מורשה להשתמש במשק לצרכיו. סטאטוס זה אינו סיבה לדאגה, מאחר ובעלי המשקים יודעים לדרוש את שלהם, ומעולם לא יצאו מקופחים ממאבקים כלשהם בעבר.
מה כדאי לדעת לפני שרוכשים משק?
לפני שאתם מחפשים משק למכירה, כדאי ללמוד את המושגים הבאים, על מנת להימנע מהפתעות לא נעימות:
• אישור המושב: בניגוד לקניית דירה, בה העסקה מתבצעת בין המוכר לקונה, בקניית משק חקלאי נדרשים לקבל גם אישור מהמושב. תהליך זה כולל בקשה לרכישת משק והצטרפות כחבר במושב, ועדת קליטה, ועדת הנהלה ואסיפה כללית הנותנת את האישור הסופי ומקבלת את הרוכש כחבר מושב מן המניין.
• דמי הסכמה: על מוכר המשק מוטל תשלום למנהל מקרקעי ישראל בשם 'דמי הסכמה'. תשלום זה ניתן על עצם ההסכמה של המינהל להעביר את הזכויות על הקרקע. דמי ההסכמה מחושבים לפי שווי הקרקע ללא הנכסים המחוברים - בתים, לולים, רפתות וכו'. החלטה 979 מאפשרת להמיר את דמי ההסכמה בתשלום על זכויות הבנייה בחלק א' (החלק המיועד למגורים) בסך של 33% + מע"מ. חשוב מאוד לבדוק האם ניתן לממש החלטה זו במשק אותו רוצים לקנות.
• הריסת / שיפוץ הבית: לעתים, הבית במשק ישן מאוד וזקוק להריסה או שיפוץ יסודי. כדאי לקחת זאת בחשבון בעת חישוב הוצאות הרכישה.
• מס שבח: בעת מכירת המשק, נדרש המוכר לשלם 'מס שבח' למדינה. כדאי לבדוק האם יש לבעל המשק פטור מדמי שבח, מה שיכול להפחית את סכום עלות המשק.
• מס מכירה: בנוסף לתשלומים הנ"ל, נדרש המוכר לשלם גם 'מס מכירה' בשווי 2.5% משווי העסקה.
לסיכום: רכישת משק אינה דבר קל. מומלץ לקחת עו"ד או מתווך המתמצא בעניין, ובכך למנוע הוצאות מיותרות שלא חשבתם עליהן מראש.
